פסיכולוגיה

מבוא:

1. פסיכולוגיה חיובית:

1.1 מקור הפסיכולוגיה החיובית:

פסיכולוגיה חיובית התחילה עם עבודתם של ההומניסטים "הדרך השלישית" כגון רוגרס ומאסלו. ההומניסטים הבינו שבני אדם הם בעלי יכולות שונות והם אלו שקובעים כיצד יכולות
אלה יבואו לידי ביטוי. כמו כן הם טענו כי האדם הוא זה שמגביל את עצמו ולכן הפתרון טמון בתוכו. אולם מחקרם של ההומניסטים לא היה מספיק אמפירי והם לא הקפידו על עקרונות
מדעיים באיסוף החומר המחקרי. הם הסתמכו יותר מידי על סובייקטיביות, אמונה, והנחות מפוקפקות שונות (Seligman & Csikszentmihalyi, 2000).

מההומניזם התחילו לצוץ תחומים רבים כמו ריפוי עצמי, ארומתרפיה וספרים כמו "לגעת בילד הפנימי שבתוכנו". תחומים אשר חסרים כל בסיס מדעי. במקום בו כשלה הפסיכולוגיה
ההומניסטית קמה הפסיכולוגיה החיובית (Gable & Haidt, 2005).

1.2 פסיכולוגיה חיובית- הגדרות:

פסיכולוגיה חיובית היא המחקר על התנאים והתהליכים אשר תורמים לשגשוג ותפקוד אופטימאלי של אנשים, קבוצות או מוסדות (Gable & Haidt, 2005). במרכז של הפסיכולוגיה
היום עומד המחקר על הפרעות, נזקים וחולי ואילו הנושא של הטוב והבריא נדחק לשולי המחקר. בשטח אנו רואים פסיכולוגים קליניים מתמחים בדיאגנוסטיקה ובטיפול במחלות נפש והפרעות אישיות. פסיכולוגים חברתיים מלמדים על דעות קדומות. פסיכולוגים של בריאות מסבירים לנו את השפעות הלחץ על גופנו. פסיכולוגיה קוגניטיבית מלמדת אותנו על הטיות ושיפוט לקוי.

הפסיכולוגיה החיובית שמה לה למטרה להעלות נושאים חשובים למרכז ההתעניינות הציבורית. נושאים כמו הכרת תודה, סקרנות , תקווה, וצחוק. ישנו מקום רב למחקר לגבי
מחמאות והבעת חיבה בין בני זוג, מחקר על תהליכים חיוביים שמתרחשים במשפחות, מחקרים על הכרת תודה, ערכים והתעלות מוסרית (Gable & Haidt, 2005).

1.3 יתרונות הפסיכולוגיה החיובית:

פסיכולוגיה חיובית מתעסקת לא רק בדרוש תיקון אלא גם עם החיובי והבריא. ברמה הסובייקטיבית היא מתעסקת עם נושאים כמו רווחה אישית, שביעות רצון ,תקווה ,אופטימיות ושמחה. ברמה האישית היא מתעסקת עם תכונות טובות, חוזקות אישיות, אהבה, אומץ, סלחנות, רוחניות. מאחר והחוויות של האדם מתרחשות כמעט תמיד בהקשר חברתי ברמה הקבוצתית היא מעוניינת בהקמת מוסדות אשר ידחפו את האדם לכיוון חיובי כמו אזרחות טובה אחריות חברתית אלטרואיזם סובלנות ואתיקת עבודה (Seligman, 2002). בעזרת הפסיכולוגיה החיובית יהיה אפשר להגדיר מהי משפחה האידיאלית בה ילדים ישגשגו, איזה עבודה מביאה לשביעות רצון מרבית, איזה מדיניות ממשלתית תביא למחויבות האזרחית הטובה ביותר ועוד. בעזרת פסיכולוגיה חיובית אפשר לשפר את חיי המטופלים ואת בריאותם. היא תחזיר את הכוח לאדם והוא יחשב כמקבל החלטות, כמשפיע וכיצרן (Gable & Haidit, 2005).
הנושא המרכזי ביותר הנחקר על ידי Seligman ועמיתיו, בפסיכולוגיה חיובית, הוא זיהוי חוזקות ומידות טובות ומימושם. פסיכולוגיים חיוביים מאמינים שגם חוזקות וגם חולשות ניתנים לחקירה והבנה מדעית ולכן הם מנסים לחקור ולבדוק תכונות וחוזקות בשימוש יומיומי, על מנת להרחיב את הידע הקיים ולהבין מה מניע את היחיד (Sheldon & King, 2001).

1.4 מידות טובות וחוזקות:

(Seligman (2000 טוען שבעזרת בנייה של חוזקות כגון אופטימיות, תקווה, אומץ ואחריות, נצליח למנוע את הופעתן של מחלות הנפש השונות. לטענתו הסיבה לכך היא כאשר אנו חווים רגשות חיוביים אנו משתמשים בחלקים שונים במוח מאשר פעמים בהם אנו חווים רגשות שליליים ושדרך החשיבה שלנו משתנה במצבים שונים. בספרם מתארים Peterson & Seligman - 2004 את מושג האופי הטוב (good character) כמורכב משלושה שלבים. מעלות טובות, חוזקות ונושאים מצביים (situational themes).

1.4.1 מידות טובות:

השלב הראשון הוא מידות טובות והם מוגדרות כתהליכים מנטאליים אשר מסייעים ליחיד לחשוב ולהתנהג בדרכים המקדמות את עצמו כמו גם את החברה (McCullough & snyder, 2000) . בספרו אושר אמיתי (2002) טוען Seligman שמצא, כמעט בכל אחת מהמסורות הקיימות בעולם, שש מידות טובות ועל כן טוען לאוניברסאליות שלהם. ששת המידות הטובות הן חוכמה וידע, אומץ, אהבה ואנושיות, צדק, מתינות וריסון, רוחניות ונשגבות.

1.4.2 חוזקות אישיות:

השלב הבא מורכב מחוזקות אישיות המתוארות כמנגנונים או תהליכים פסיכולוגיים בהם היחיד מגדיר ומציג בפועל את המעלות הטובות (O'Neil, 2007). כל מעלה טובה מורכבת מכמה
חוזקות, ואין זה אומר שמי שיש לו מעלה של צדק בהכרח יהיה בו את כל החוזקות הקשורות לאותה מעלה (Seligman, 2004) .Seligman (2002) טוען שמספיק שאדם יפגין כשתי חוזקות בתוך כל מעלה טובה על מנת שהאופי שלו יהיה טוב (Good Character). Seligman (2002) מסביר שהתנאי לקיומה של חוזקה הוא שכול חוזקה חייבת להופיע בכול תרבות או דת וניתן לרכוש ולמדוד אותה בדרכים שונות. אם לא תעמוד בתנאים אלו היא לא נחשבת בתור חוזקה.

בסך הכל יש 24 חוזקות הנגזרות מששת המעלות. מהמעלה חוכמה וידע יוצאות החוזקות סקרנות, אהבת למידה, שיפוט, כושר המצאה, אינטיליגנציה חברתית ופרספקטיבה. מהמעלה אומץ יוצאות תעוזה, התמדה ויושר. החוזקות טוב לב ואהבה מרכיבות את המעלה אנושיות ואהבה, ואילו החוזקות אזרחות טובה, הגינות ומנהיגות מאפיינות את המעלה צדק.כמו כן מעלת המתינות מורכבת משליטה עצמית, זהירות וענווה, ואילו מעלת הנשגבות מורכבת מהחוזקות הערכת יופי, הכרת תודה, תקווה, רוחניות, סלחנות, הומור והתלהבות.

1.4.3 נושאים מצביים (situational themes):

השלב השלישי בבניית אופי טוב הוא הנושא המצבי (situational themes). הכוונה היא למצבים בהם היחיד מממש חוזקות מסוימות. האדם יתנהג בדרכים שונות במצבים שונים וישתמש בחוזקות שונות בכל מצב. למשל במקום העבודה יהיה שימוש שונה בחוזקות מאשר בסביבה הביתית. על האדם למצוא את הסביבה המתאימה לו ביותר כדי שיממש בה את חוזקותיו ומעלותיו.

1.5 מחקרים מרכזיים בפסיכולוגיה חיובית:

נושא החוזקות נחקר בשנים האחרונות על ידי Seligman ושותפיו. במחקר אחד הם מדווחים איזה חוזקות מנבאות שביעות רצון מהחיים בגלאים שונים. הם גילו שבכול קבוצת גיל החוזקות המנבאות שביעות רצון מהחיים היו שונות. בצעירים תקווה, במבוגרים מערכת יחסים אוהבת, ובמבוגרים זקנים תקווה , אזרחות טובה ומערכת יחסים אוהבת. כמו כן הם מצאו שככל שהחוזקות רבות יותר כך שביעות הרצון בחיים רבה יותר (Isaacowitz,Vaillant & Seligman, 2003) במחקר אחר Peterson & Seligman -  2003 בדקו אם החוזקות אישיות השתנו אצל אנשים (לאחר המתקפה על מגדלי התאומים בארצות הברית ב 22 - בספטמבר 2001. המחקר נערך בקרב אנשים אשר נבדקו על ידם עוד מלפני ההתקפה. הם גילו שדווקא החוזקות הקשורות יותר לאוריינטציה דתית התחזקו. חוזקות כמו הכרת תודה, תקווה, טוב לב, מנהיגות, אהבה, רוחניות, עבודת צוות, כולן התחזקו בקרב אותם אנשים.כמו כן הם גילו התחזקות נוספת בחוזקות אלו גם כעבור עשרה חודשים מההתקפה.

במחקר נוסף בדקו Steen, Kachorek & Peterson - 2003 אילו חוזקות אישיות מוצאות חן בעיני בני נוער. במשך 12 עד 11 דקות דנו עם כל קבוצה על חוזקות שונות, ושאלו אותם מה דעתם על חוזקות אלו . הם גילו שבני הנוער העריכו חוזקות כמו אהבה, למידה, רוחניות , חוכמה, מנהיגות והיכולת לאהוב ולהיות נאהב. כמו כן הם הסכימו שניתן לפתח וללמוד חוזקות אלו, בעיקר מההורים ומניסיון חיים.

במחקר על הקשר בין חוזקות ורווחה אישית בדקו האם שימוש עודף בחוזקות אישיות מזיק לתחושת שביעות רצון מהחיים (Park, Peterson, Seligman, 2004). הם גילו שאין דבר כזה "עודף שימוש" וששימוש קיצוני בחוזקה איננו פוגע בשביעות רצון מהחיים. עוד באותו מחקר הם גילו ששימוש בחוזקות תקווה,הכרת תודה, סקרנות, אהבה והתלהבות הם החוזקות המנבאות ביותר רווחה אישית.

מאת:

אביאל גונן
פסיכולוגי חינוכי
בהסמכה לקראת תואר מומחה